#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. מפני מה נענש רב אדא בר אבא שמת, ומדוע כל אמורא היה מתאונן שעל ידו מת? 	"רב יוסף אמר שמפני קללתו נענש, שאמר מי שלא נמנע מלהפרע אונאת בושתו של מלך אדום לא ישהה לאונאת בושתו של רב דימי מנהרדעא שביישו רב אדא.<br>רב דימי מנהרדעא אמר שהוא ענשו, שבגלל רב אדא לא נמכרו גרוגרותיו.<br>אביי אמר שהוא ענשו, על שרב אדא היה רגיל לומר לתלמידים עד שאתם הולכים אצל אביי ללמוד שלא לשובע בואו ולמדו הלכות מרווחות אצל רבא.<br>רבא אמר שהוא ענשו, שרב אדא היה אומר לטבחים אני אקבל בשר לפני שמשו של רבא שאני עדיף ממנו.<br>רב נחמן בר יצחק אמר שהוא ענשו, שכשלא הגיע רב אדא לחזור עמו השיעור לפני שאמרו אמר אני יושב וממתין עד שתבוא מיטתו של רב אדא. ומסיקה הגמ' שמסתבר שרב נחמן בר יצחק הוא שענשו.<br>כתבו התוס'(ד""ה אנא) שכל אחד היה מתאונן שעל ידו מת משום דכל מי שחבירו נענש על ידו אין מכניסים אותו במחיצתו של הקב""ה."	בבא בתרא כב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פב. באר דברי המשנה מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו לא יסמוך לו כותל אחר אא""כ הרחיק ממנו ארבע אמות. "	"לרב יהודה הבא לסמוך מתחילה כותל אצל כותל חבירו לא יסמוך אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות. ופירשו התוס' (ד""ה וקמא) שלדבריו מתפרש לשון המשנה כך מי שהיה גבול כותלו [כלומר סוף חצירו[ סמוך לכותל חבירו לא יסמוך לו כותל אחר. לרבא הכי קתני מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו ברחוק ארבע אמות ונפל הכותל, לא יסמוך לו כותל אחר אא""כ הרחיק ממנו ארבע אמות כפי שהרחיק מתחילה <sup>מח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מח.  והרשב""א הביא שבגי' הגאונים לא נאמר שהכותל נפל. רב האי גאון פירש כגון שיש לראובן כותל מושך ממזרח למערב, וסמך לו שמעון ברשו ת כותל אחר סמוך לו בקרוב ארבע אמות ג""כ כנגדו ממזרח למערב, ועכשיו בא שמעון זה לבנות כותל אחר אחורי כותלו שלו, לא יסמכנו לכותלו שלו אא""כ הרחיק ממנו ארבע אמות. והר""י מיגש פירש כגון שהיה כותל ראו בן מושך ממזרח למערב וכותל שמעון סמוך לו מצד הצפון לדרום, ובני אדם עדיין עוברים סמוך לכותל ראובן באלכסון, ועכשיו בא שמעון לסמוך כותל אחר ממזרח למערב לכותלו שלו המושך מן הצפון לדרום, לא יסמיכנו לו אלא א""כ הרחיק ממנו ארבע אמות .</span>"	בבא בתרא כב. - כב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פג. תני מכנגדן שלא יאפיל, טעמא שלא יאפיל אבל משום דוושא לא. 1) מה תירצה הגמ' 2) ומדוע לא תירצה דאיירי בעיר ישנה? 	"1) הגמ' תירצה בבא הכותל מן הצד,דהכא ליכא למיחש לדוושא בההוא פורתא.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה אבל) בשם ר""ת שבית הוי כגינה וא""כ אין נפק""מ בין עיר ישנה לחדשה, ובית כגינה או מפני שסמוך לכתלים יש חפצים ולא דורסים שם או מפני שיש קצת אנשים ולא הוי כחצר שדורסים שם רבים. ור""י תירץ שהעמידו דומיא דרישא דאיירי בעיר חדשה (אליבא דר'אושעיא) ."	בבא בתרא כב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פד. כתבו התוס' דגרמא בנזיקין פטור וגרמי לר""מ חייב. 1) באיזה אופן הוה גרמי 2) הבא דוגמאות לגרמא 3) הבא דוגמאות לגרמי.&nbsp;"	"1) כתבו התוס'(ד""ה זאת) בשם ר""י דגרמי היינו שעושה הוא עצמו היזק לממון חבירו <sup>מט</sup>. ועוד חילק דגרמי היינו שמשעת מעשה בא הנזק. וריצב""א פירש שגרמי הוא כל היזק המצוי ורגיל וחייב מטעם קנס שקנסו חכמים שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומזיק לחבירו.<br>2) הניח סולם וקפצה ממנו נמיה לשובך.זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות וקדם וסילקן אפילו הוא. הכניס פירות לחצר בעה""ב שלא ברשות ואכלה והוזקה. נתן סם המות לפני בהמת חבירו. שולח הבערה ביד חש""ו. פורץ גדר בפני בהמת חבירו. כופף קמת חבירו בפני הדליקה. עושה מלאכה במי חטאת. ליבה ולבתו הרוח. מבעית חבירו. שיסה בו כלב. שיסה בו נחש.<br>3) ששמע מבית המלך שמבקשים לגזול שדות והראה להם טלו קרקע זו של פלוני. מראה דינר לשולחני ונמצא רע. מחיצת הכרם שנפרצה שאמר לו לגדור ולא גדרה. דן את הדין שחייב לר""מ אפילו לא נשא ונתן ביד. שורף שטרותיו של חבירו. מוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מט.  והרא""ש  (סי' יז)  הוסיף שצריך שיהיה הנזק בא בודאי ושיעשה מעשה בגוף הממון .</span>"	בבא בתרא תוס' כב:		
